מאסר עולם בישראל – מה חשוב שבני משפחת קורבן רצח יידעו על קציבת עונש וזכויות נפגעי עבירה

מאסר עולם אינו בהכרח עונש לכל החיים. מהי קציבת עונש, מתי אסיר עולם יכול לבקש אותה ומהן הזכויות של בני משפחת קורבן רצח בהליך?
מדריך ברור לנפגעי עבירה.

רקע

כאשר אדם מורשע בעבירת רצח, אחד העונשים החמורים ביותר שבית המשפט יכול להטיל עליו הוא עונש של מאסר עולם. עבור בני משפחת הקורבן, ההליך המשפטי אינו מסתיים תמיד עם מתן גזר הדין. לאורך השנים עשויים להתקיים הליכים נוספים הנוגעים לעונשו של האסיר – ובהם גם הליך של קציבת עונש.

מאמר זה נועד להסביר בקצרה מה משמעותו של מאסר עולם בישראל, מהו הליך קציבת העונש, ומהן הזכויות הנתונות לבני משפחת הקורבן – המוגדרים בחוק כנפגעי עבירה.

מי מוגדר כנפגע עבירת המתה?

על פי חוק זכויות נפגעי עבירה כאשר עבירה גרמה למותו של אדם – נפגעי העבירה הם בני משפחתו של המנוח. מדובר בבני משפחה קרובים, למעט מקרה שבו אחד מבני המשפחה הוא עצמו החשוד, הנאשם או המורשע בעבירה.

הכרה זו מעניקה לבני המשפחה זכויות שונות לאורך ההליך הפלילי וגם לאחריו, במיוחד כאשר מתקיימים הליכים הנוגעים לעונשו של האדם שהורשע ברצח.

כמה זמן נמשך עונש מאסר עולם בישראל?

כאשר בית המשפט מטיל עונש של מאסר עולם בגין רצח, המשמעות הראשונית היא עונש מאסר לתקופה שאינה מוגדרת מראש. כלומר, מדובר בעונש מאסר בלתי קצוב.

עם זאת, הדין בישראל מאפשר לאסיר עולם להגיש בשלב מסוים בקשה לנשיא המדינה לקצוב את עונשו. משמעות הדבר היא המרה של עונש מאסר עולם לעונש מאסר לתקופה מוגדרת בשנים.

חשוב להבין כי אין מדובר בזכות אוטומטית להפחתת העונש, אלא בהליך מיוחד שבמסגרתו נבחנת הבקשה על ידי גורמים שונים.

מתי ניתן להגיש בקשה לקציבת עונש?

אסיר שנידון למאסר עולם רשאי להגיש בקשה לקציבת העונש רק לאחר שחלפו שבע שנים מהמועד שבו החל לרצות את עונשו.

במקרים חמורים יותר – למשל כאשר נגזרו על האסיר שני מאסרי עולם מצטברים או כאשר בית המשפט קבע כי מדובר בעבירת רצח חריג בחומרתה – ניתן להגיש בקשה לקציבה רק לאחר חלוף 15 שנים מתחילת ריצוי העונש.

המועד שממנו נספרת התקופה הוא היום שבו החל האסיר לרצות את מאסר העולם שנגזר עליו.

כיצד מתקבלת החלטה על קציבת העונש?

הליך קציבת העונש מתנהל בשני שלבים מרכזיים.

בשלב הראשון דנה בבקשה ועדת שחרורים מיוחדת המכונה "ועדת קציבה". הוועדה בוחנת את הבקשה ומחליטה האם להמליץ לנשיא המדינה לקצוב את עונש המאסר.

לוועדה סמכות להמליץ על קציבת עונש מאסר עולם לתקופה שלא תפחת מ-30 שנים. כאשר מדובר בעבירת רצח חריגה בחומרתה או בעבירת טרור – התקופה המינימלית שעליה ניתן להמליץ היא 40 שנות מאסר.

במסגרת דיוניה שוקלת הוועדה מגוון שיקולים, ובהם נסיבות ביצוע העבירה, תוצאותיה, וכן נסיבותיו האישיות של האסיר. לשם כך היא בוחנת מסמכים שונים, דוחות מקצועיים ועמדות שהוגשו על ידי נפגעי העבירה.

בשלב השני מועברת המלצת הוועדה למחלקת החנינות במשרד המשפטים. לאחר בחינת הנושא על ידי שר המשפטים, מועברות ההמלצות להכרעת נשיא המדינה, אשר הוא זה שמחליט את ההחלטה הסופית.

אם הוועדה ממליצה שלא לקצוב את העונש, רשאי האסיר להגיש בקשה נוספת לאחר שנתיים, אלא אם הוועדה קבעה אחרת מטעמים מיוחדים.

מה המשמעות של קציבת עונש מאסר עולם?

כאשר נשיא המדינה מחליט לקצוב את עונשו של אסיר עולם, משתנה מעמדו המשפטי של האסיר.

לאחר קציבת העונש, האסיר יכול להגיש בקשה לשחרור מוקדם לאחר שריצה שני שלישים מתקופת המאסר שנקבעה לו. בנוסף, ייתכן שיוכל לבקש יציאה לחופשות או להשתלב בתוכניות טיפול ושיקום בתוך מערכת בתי הסוהר.

משמעות הדברים היא כי החלטה על קציבת העונש עשויה להשפיע בעתיד גם על האפשרות לשחרור מוקדם.

מהן זכויות בני משפחת הקורבן בהליך הקציבה?

חוק זכויות נפגעי עבירה מעניק לבני משפחת המנוח זכויות חשובות גם במסגרת הליכי קציבת עונש.

בין היתר, בני המשפחה זכאים לקבל מידע על בקשה לקציבת מאסר עולם או על בקשה להקלה נוספת בעונש, וכן להביע עמדה ביחס לבקשות אלו.

כדי לממש זכויות אלו ניתן להירשם למערכת מנ"ע – מערכת נפגעי עבירה של משטרת ישראל – או לפנות למחלקת החנינות במשרד המשפטים.

כאשר מוגשת בקשה לקציבת העונש, מחלקת החנינות יוצרת קשר עם נפגעי העבירה שביקשו זאת ומיידעת אותם על עצם הגשת הבקשה. בשלב זה רשאים בני המשפחה להגיש את עמדתם בכתב, באמצעות טופס מקוון או בדוא"ל, ואף למסור עמדה בעל פה בשיחה טלפונית.

עמדת נפגעי העבירה מובאת בפני ועדת הקציבה וכן בפני שר המשפטים ונשיא המדינה. חשוב לציין כי תוכן העמדה ופרטי בני המשפחה אינם מועברים לאסיר עצמו.

לאחר הדיון בוועדה, בני המשפחה מקבלים עדכון לגבי המלצתה. גם בשלב זה ניתן להגיש עמדה נוספת לפני קבלת ההחלטה הסופית על ידי נשיא המדינה.

לבסוף, לאחר קבלת ההחלטה בבקשה לקציבת העונש, נמסרת לנפגעי העבירה הודעה רשמית מטעם בית הנשיא.

לסיכום

הליך קציבת עונש מאסר עולם הוא הליך מורכב המתנהל שנים לאחר מתן גזר הדין. לצד בחינת נסיבותיו של האסיר, הדין הישראלי מכיר גם בזכויותיהם של בני משפחת הקורבן להיות מעודכנים ולהשמיע את קולם במסגרת ההליך – מדובר ברגע משמעותי וטעון מאוד מבחינה אישית ומשפטית. זהו שלב שבו קיימת חשיבות גדולה לכך שקולם של נפגעי העבירה יישמע באופן ברור, מדויק ומשמעותי בפני הגורמים המחליטים.

ליווי של עורך דין הבקיא בתחום זכויות נפגעי עבירה יכול לסייע לבני המשפחה להבין את ההליך, למצות את זכויותיהם ולהציג עמדה מסודרת ומבוססת בפני הגורמים הרלוונטיים – ועדת הקציבה, משרד המשפטים ונשיא המדינה. לעיתים, אופן הצגת הדברים והדגשת ההיבטים הנכונים עשויים להשפיע על האופן שבו נבחנת הבקשה.

לכן אם אתם בני משפחה של קורבן עבירת רצח ומתמודדים עם הליך של קציבת מאסר עולם או בקשה להקלה בעונש, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי על מנת להבין את האפשרויות העומדות בפניכם ולוודא כי זכויותיכם נשמרות.

משרדנו מלווה נפגעי עבירה ובני משפחותיהם במצבים רגישים אלו, תוך שילוב של ידע משפטי מעמיק לצד הבנה של המורכבות האנושית והרגשית הכרוכה בהליכים מסוג זה. הליווי כולל הסבר על הזכויות הקיימות, סיוע בגיבוש עמדה והצגתה בפני הגורמים הרלוונטיים.